1כבר ייעדנו בפירוש המשנה שבפרק זה יתבאר בכל הדברים איזהו שיעור חלוקה שבהם ושכלם אם נתרצו זה לזה חולקין והוא שאמרו במשנה אחרונה אימתי בזמן שאין שניהם רוצים אבל בזמן ששניהם רוצים יחלקו וכתבי הקדש אע"פ ששניהם רוצים לא יחלקו כמו שיתבאר במקומו למטה:2קנין דברים זה שפסקנו שאינו קנין ענין הדברים כל שאינו קונה עכשיו בעיקר הענין אלא שמבטיח על עיקר הענין שיעשהו וקונין ממנו על כך כגון שהוא מבטיחו שימכור לו קרקע פלוני למחר או אחר זמן אין קונין ממנו על גוף המכירה שהרי אינו מוכרו עכשיו אלא קונין ממנו שימכור לאחר זמן או שישתתף עם פלני או שיקדש את בתו של פלני או שיחלוק עמו קרקע פלני המשותף לשניהם אע"פ שאין בו דין חלוקה הא כל שהוא עושה עכשו עיקר הענין וממשו וקונין ממנו על עיקר הענין שיתקיים זהו קנין הגמור והוא ענין קנו מידם ברוחות ר"ל שחולקים ובוררים להם איזה רוח לפלני ואיזה רוח לפלני חברו וקונין זה מזה להסתלק כל אחד מחלק חברו וכן כל כיוצא בזה:3הרי שהיה אחד מן השותפין עני ואין לו השג יד לבנות את הכותל ראיתי לקצת מפרשים שדנין בה שהשני בונה ודר אף בחלק חברו עד שיפרע הוצאותיו כדין בית ועליה של שנים האמור בפרק הבית והעליה קי"ז א' ואי אפשר לאמרו שהרי בית ועליה לא היה בעל הבית יכול לדור בו כלל אבל עני זה שדר בביתו מהיכן בא לגרשו מביתו בשביל היזק ראיה אלא או יבנה הלה על הדרך שירצה או ידור על דרך זה שדרים בה היום וכן אם שניהם עניים יש אומרים שיכול לומר אחד לחברו דור אתה ששה חדשים ואני אדור אח"כ ששה חדשים אחרים וזה אי אפשר אלא דרין בתוכו על הדרך שהורגלו ומרחיקין מן הנזקין כמה שאפשר להם:4קורה שאמרו לענין עירוב אין פחות מטפח ועביה כל שהוא ובלבד שתהא בריאה בכדי לקבל אריח שהוא חצי לבנה של שלשה טפחים ועיקר דבר זה במסכת ערובין:5בית הכנסת שרצו צבור או יחיד לעשות נאה הימנה אין סותרין אותה עד שיבנו את האחרת שמא יתרשלו בבנינה ונמצאו עומדין בלא בית הכנסת ואפילו היו המעות צרורים ומונחים או אפילו היו אבנים ועצים מזומנים גדולה מזו אפילו נבנית החדשה ולא נשלם קרוייה עדיין וחסרו לו קורות ולבנים לצורך הקירוי והוא רוצה להסיר קרויה של זה ולהניחו על זו החדשה אינו רשאי ומ"מ אם נראו בה בקעים וחושש בה שמא תפול סותרה לאלתר ובלבד שיגמור בלבו למהר בבנינה בלא רשול ומגדולי החכמים שבא מעשה לידו ולא הוציא מטתו מתוכה עד שגמר את הבנין מכל וכל ולא חשש לקלות ראש מצד שכיבתו לשם הואיל ולכבוד היה עושה כן וכבר ביארנו דבר זה במסכת מגלה:
